בקצרה: אזרחי ישראל זכאים לוויזת המשקיעים E-2 מאז ה-1 במאי 2019. הוויזה מונפקת לתקופה של 24 חודשים, לכניסות מרובות וללא אגרת הדדיות. לפני ראיון המשקיע יש לרשום את החברה בשלוחת שגרירות ארה"ב בתל אביב. כל כניסה לארה"ב מקנה שהייה של עד שנתיים, וניתן לחדש את המעמד כל עוד העסק עומד בתנאים.
ברוב התיקים של משקיעים ישראלים, הקושי אינו בזכאות עצמה אלא באחד משלושה עניינים: מבנה ההחזקות לאחר סבב גיוס, הוכחת מקור הכספים כשמדובר בתמורה מאקזיט או ממכירת מניות, וחברה אמריקאית שעדיין אינה פעילה בפועל. בדף זה ריכזנו את הכללים בכל אחד מהעניינים, עם הפניה למקור לכל קביעה, ואת האופן שבו אנו מכינים תיקים ישראליים להגשה בתל אביב.
הערה: התרגומים לעברית של הוראות הדין והשגרירות אינם רשמיים. הנוסח המחייב הוא הנוסח האנגלי, המובא להלן בלשון המקור.
ויזת E-2 לישראלים: המסגרת המשפטית ותנאי הזכאות
מעמד E-2 הוחל על אזרחי ישראל בחקיקה, ולא מכוח אמנה. אמנת הידידות, המסחר והספנות בין ישראל לארה"ב, שבתוקף מאז ה-3 באפריל 1954, מקנה לאזרחי ישראל מעמד E-1 של סוחר אמנה בלבד. את החסר השלים חוק פדרלי, Public Law 112-130, שנחקק ב-8 ביוני 2012, ולפיו תיחשב ישראל מדינה כמשמעותה ב-INA 101(a)(15)(E), בתנאי שישראל מעניקה מעמד דומה לאזרחי ארה"ב. התקנות מכירות במעמד אמנה שהוקנה בדרך זו (8 C.F.R. § 214.2(e)(6)).
לאחר שאושרה ההדדיות, נקבע ברשימת מדינות האמנה של מחלקת המדינה האמריקאית כי ניתן להנפיק ויזות E-2 לאזרחי ישראל החל מה-1 במאי 2019.
תנאי ויזת E-2 לאזרחי ישראל בתמצית
יש להבחין בין תוקף הוויזה לבין משך השהייה המותר. משקיע שנכנס לארה"ב ביום האחרון לתוקפה של הוויזה יכול לקבל שהייה של עד שנתיים לפי 8 C.F.R. § 214.2(e)(19), ובלבד שכניסתו הותרה, ובכפוף לתקופה שתרשום רשות המכס והגנת הגבולות של ארה"ב (CBP) בטופס I-94.
נתינות החברה לצורכי E-2: מבחן הבעלות
נתינותו של עסק נקבעת לפי נתינותם של היחידים המחזיקים בזכויות הבעלות בעסק, ולא לפי מדינת ההתאגדות. חברת דלאוור וחברה ישראלית בע"מ נבחנות אפוא באותו אופן (9 FAM 402.9-4(B)).
בלשון המקור: "The nationality of a business is determined by the nationality of the individual owners of that business."
החזקה באמצעות חברת אם ישראלית
כאשר חברה שהתאגדה בדלאוור מוחזקת בידי חברה ישראלית בע"מ, בוחנים את ההחזקות דרך חברת האם ועד לבעלי המניות הסופיים. מבחן 50 האחוזים דורש שלפחות מחצית מהעסק תהיה בידי אזרחי מדינת האמנה, ובמבנה רב-שכבתי יש לבחון כל שכבה בנפרד (9 FAM 402.9-4(B)). כשחברת האם הנפיקה מניות בכורה, אופציות או SAFE, אנו מחשבים את שיעורי ההחזקה בדילול מלא, לפי כל סוג מניה, עוד לפני שמתחילים לנסח את הבקשה.
בלשון המקור: "nationals of the treaty country must own at least 50 percent of the business in question"; "review the ownership of each business structure."
קרנות הון סיכון, אזרחות כפולה ושותפים זרים
קרן אמריקאית או אירופית שמחזיקה נתח משמעותי עלולה להוריד את החזקות הישראלים אל מתחת ל-50%. אותו סיכון קיים כשבעלי מניות אחרים אינם ישראלים, ובכלל זה אזרחי מדינות אמנה אחרות. בעל אזרחות כפולה חייב לבחור על איזו נתינות תתבסס הבקשה, ולחברה יכולה להיות נתינות כשירה אחת בלבד (9 FAM 402.9-4(B)). החריג היחיד הוא מיזם שבבעלות ובשליטה שוות, 50/50, של אזרחי שתי מדינות אמנה. מייסד ישראלי-גרמני במבנה רגיל יגיש לפיכך כישראלי או כגרמני.
בלשון המקור: "a choice must be made by the owner(s) as to which nationality shall be used."
נתינות החברה ושליטת המשקיע: שני מבחנים נפרדים
עמידה במבחן 50 האחוזים אינה מוכיחה כשלעצמה שהמבקש שולט בעסק. המשקיע צריך גם להיות בעל יכולת בפועל לפתח ולנהל את המיזם. לפי ה-FAM, הדבר מוכח בדרך כלל באמצעות החזקה של 50% לפחות בידי המבקש, ובהחזקה נמוכה יותר באמצעות שליטה ניהולית (8 C.F.R. § 214.2(e)(16); 9 FAM 402.9-4(B), 402.9-6(F)). שליטה ניהולית אינה יכולה לפצות על אי־עמידה בדרישת הנתינות כאשר החברה עצמה אינה עומדת במבחן הנתינות.
בלשון המקור: "Normally such control is shown through at least 50 percent ownership by the applicant [...]"
מאפיינים חוזרים בתיקי E-2 של יזמים ישראלים
יזמים ישראלים פונים אלינו לרוב לאחר שכבר פיתחו מוצר, צברו לקוחות תובעניים והעמידו צוות מצומצם, ויש להם סיבה עסקית ברורה לכך שהשלב הבא אינו יכול להתנהל מתל אביב. מכאן כמה סוגיות שחוזרות כמעט בכל תיק.
הקמת הפעילות בארצות הברית לפני שהיא מבוססת
לא פעם החברה האמריקאית מוקמת בזמן שעדיין מתנהל משא ומתן עם לקוחות, בעלי נכסים, עובדים או שותפים לפיילוט. מן המסמכים צריך לעלות כי מדובר בעסק פעיל, שכספים כבר הושקעו בו והתחייבויות כבר נחתמו, ולא ברעיון עסקי שטרם מומש.
חברת אם ישראלית וחברה בת אמריקאית: הוכחת החזקה של 50%
בין שהמייסד מחזיק בחברה האמריקאית במישרין, באמצעות חברה ישראלית או יחד עם בעלי מניות נוספים, יש להציג את טבלת ההחזקות (cap table) עד לרמת היחידים, ולתעד את מבנה השליטה.
תוכנה, פטנטים וקניין רוחני כחלק מההשקעה
ההון לפי 8 C.F.R. § 214.2(e)(12) כולל כספים ונכסים אחרים, ולכן קניין רוחני יכול להיחשב חלק מההשקעה. לשם כך יש להראות שהמשקיע הוא בעל הנכס, שניתן לבסס את שווי הנכס באופן מהימן, שהנכס תורם למיזם בפועל ושהוא חשוף לסיכון מסחרי ממשי. הערכת שווי לבדה אינה הופכת קניין רוחני להשקעה כשירה.
הוכחת מקור הכספים: אקזיט, חסכונות ומתנות מהמשפחה
הכספים מגיעים לא פעם מחסכונות, מחלוקת דיבידנד, מאקזיט, ממכירת מניות או מתמיכה משפחתית, ועוברים בין חשבונות בישראל, באירופה ובארה"ב. שירות מילואים ממושך עשוי ליצור פערים בתיעוד ההכנסות, ויש להציג לגביהם הסבר ואסמכתאות. יש לתעד כל העברה באסמכתה מתאימה.
הסוגיות המורכבות בתיקי E-2 של ישראלים
העסק עשוי להיות מבוסס בשוק, ועדיין קשה להציג את פעילותו לקונסול בתמציתיות. הכספים עוברים לרוב ביותר מחשבון אחד וביותר ממדינה אחת עד שהם מגיעים לחברה האמריקאית. טבלת ההחזקות משתנה במהירות אחרי סבב סיד או ארגון מחדש. במקרים רבים הפעילות בארה"ב מתחילה לפני שהוחלט על מסלול הוויזה, כך שנותר תיעוד אמיתי אך לא עקבי.
דוגמאות מתיקי E-2 ישראליים: SaaS, הפצה וקניין רוחני
מייסד חברת SaaS עם לקוחות בארצות הברית
למייסד מתל אביב יש הכנסות חוזרות מישראל ומאירופה, חברה בדלאוור וכמה לקוחות פוטנציאליים בארה"ב שמבקשים נוכחות מקומית. הנטייה הטבעית היא לשכור משרד, לגייס איש מכירות ולטפל בוויזה אחר כך.
חוזים, הוצאות וראיות לפני ההשקה בארצות הברית
אנו ממליצים על סדר הפוך. תחילה קובעים מה בדיוק תעשה החברה האמריקאית, מה כבר הוצא, אם מבנה ההחזקות עומד בדרישות ואילו חוזים מעידים על פעילות עסקית ממשית. כך ניתן לקדם את הפעילות במהירות ולהגיש לקונסול בקשה סדורה ומבוססת.
עסק משפחתי שפותח ערוץ הפצה בארצות הברית
יצרן ישראלי, למשל של מוצרי מזון ייחודיים, מבקש להקים בסיס אמריקאי ליבוא, להפצה ולטיפול בלקוחות. חברת האם ותיקה; החברה האמריקאית חדשה.
הוכחה שהחברה הבת האמריקאית פעילה בפועל
הקונסול יבקש לדעת אם החברה האמריקאית מקיימת פעילות עסקית ממשית ועצמאית: כספים שהושקעו, מחסן או משרד, חוזים עם לקוחות ומייסד שינהל את הפעילות בארה"ב. הוותק של חברת האם מסייע, אך אינו עונה על השאלה.
חברת טכנולוגיה שנשענת על קניין רוחני
יש מיזמים ישראליים המבוססים על פטנטים, תוכנה או הסכמי רישוי שמשקיעים מבינים היטב, ואילו קונסולים לא תמיד מבינים אותם.
הוכחת הבעלות בקניין הרוחני, העברתו וסיכון ההשקעה
אנו מפרטים מי הבעלים של הזכויות, באילו זכויות רשאית החברה האמריקאית להשתמש, כיצד יופקו הכנסות בארה"ב ומדוע נדרשת נוכחות המייסד שם. כשהקניין הרוחני נחשב חלק מההשקעה, אנו מתעדים את המחאתו או את הרישיון הבלעדי לחברה האמריקאית, ומראים ששוויו חשוף לסיכון המסחרי של החברה.
כך אנו בונים תיק E-2 ישראלי
עד שהקונסול מגיע לנספחים הכספיים, הוא צריך להכיר את המייסד, את החברה, את היעד המסחרי בארה"ב ואת הסיבה לביצוע המהלך דווקא כעת.
חמש שאלות שכל תיק E-2 ישראלי צריך לענות עליהן
- מדוע החברה האמריקאית מוקמת דווקא עכשיו?
- אילו צעדים ממשיים כבר ביצע המשקיע?
- כיצד המשקיע שולט במיזם?
- מה מוכיח שהעסק פעיל?
- כיצד יצמח העסק מעבר לפרנסת המשקיע ומשפחתו?
התשתית הראייתית כוללת בדרך כלל תרשימי מבנה החזקות, טבלאות החזקות (cap tables), תדפיסי בנק, הסכמי שירות, רישיונות קניין רוחני, חוזי ספקים, חומרים שיווקיים, תוכנית כוח אדם ותוכנית עסקית. אנו בוחרים ומסדרים אותם כך שכל נספח עונה על אחת מהשאלות.
היכן מגישים אזרחי ישראל: תל אביב ונציגויות במדינות אחרות
רישום החברה בשלוחת השגרירות בתל אביב
לפי דף ה-E-1/E-2 של שגרירות ארה"ב, כל חברה ישראלית שמבקשת ויזות E לבעליה או לעובדיה חייבת להגיש את בקשתה בשלוחה בתל אביב. מסמכי החברה והמבקש נשלחים בדואר, ובקשה של חברה שלא נרשמה לא תידון. נכון לנובמבר 2026, השגרירות מציינת שבדיקת תיק החברה אורכת כשלושה עד ארבעה חודשים, ושלאחר סיום הבדיקה זמן ההמתנה המשוער לראיון הוא ארבעה חודשים נוספים, הן בבקשה ראשונה והן בחידוש. לפי הערכות אלה, מהגשת התיק ועד הראיון חולפים כשבעה עד שמונה חודשים; בפועל לוחות הזמנים משתנים, וההנפקה עצמה עשויה להימשך זמן נוסף.
בלשון המקור: "All Israeli companies seeking E-visas for their owners or employees must apply at the Branch Office in Tel Aviv"; "company file reviews currently take approximately three to four months"; "the estimated wait time for an interview is an additional four months."
זמינות ראיונות ועדכוני שירות בתל אביב
שירותי הוויזות בישראל הופסקו יותר מפעם אחת. ב-27 בפברואר 2026 הודיעה מחלקת המדינה האמריקאית כי טיפול שגרתי בבקשות לוויזה בירושלים ובתל אביב אינו זמין, וכי השגרירות נותנת עדיפות לשירותים לאזרחי ארה"ב. ההערכה של שלושה עד ארבעה חודשים מתייחסת לבדיקת תיק החברה בלבד, ואין בה התחייבות לזמינות מועדים או להנפקה. לפני שקובעים מועד השקה כדאי לבדוק את המצב העדכני בדף הוויזות של השגרירות.
הגשה בנציגות אמריקאית מחוץ לישראל
כאשר לא ניתן להגיש את הבקשה בתל אביב, אזרח ישראלי יכול להגיש במקום אחר רק אם הנציגות שנבחרה מקבלת בקשות לוויזת E מאזרחי מדינות שלישיות, ולכל נציגות דרישות פורמט משלה. יש לקבל אישור בכתב לפני הכנת התיק; תיק שהוכן לפי סדר החוצצים של תל אביב לא בהכרח יתאים ללונדון או לפרנקפורט.
חידוש ויזת E-2 למשקיעים ישראלים
החידוש מותנה בכך שהמשקיע ממשיך לעמוד בתנאי E-2. העובדה שהתוצאות שונות מהתחזיות המקוריות אינה מונעת כשלעצמה את החידוש, אך המיזם צריך להישאר עסק אמיתי, פעיל ושאינו שולי, והמשקיע צריך להמשיך לעמוד בדרישות, ובכלל זה לפתח ולנהל את העסק. מומלץ להקפיד מהשנה הראשונה על רישומי החברה, השכר והדיווחים לרשויות המס.
ויזת E-2 לישראלים: רשימת בדיקה
| נושא | המשמעות המעשית |
|---|
| תוקף הוויזה | 24 חודשים, כניסות מרובות, ללא אגרת הדדיות (טבלת מחלקת המדינה) |
| משך השהייה | עד שנתיים בכל כניסה לפי 8 C.F.R. § 214.2(e)(19); התאריך מופיע בטופס I-94 |
| רישום החברה | נדרש בשלוחה בתל אביב לפני ראיון המשקיע; כשלושה עד ארבעה חודשים לבדיקת התיק, ועוד כארבעה חודשים עד הראיון |
| חידוש | המשך עמידה בתנאי E-2; אין צורך שהתחזיות יתממשו במדויק |
| מקום הראיון | השלוחה בתל אביב, בכפוף לזמינות השירות; נציגות אחרת רק בהסכמתה |
טעויות נפוצות בבקשות E-2 של ישראלים
- מסלול כספים שהמייסד מבין היטב, אבל הקונסול אינו מצליח לעקוב אחריו.
- עסק אמריקאי שמוצג כרעיון טכנולוגי ולא כפעילות שמניבה הכנסות.
- מייסד שהוא בבירור המוח הטכנולוגי של החברה, אבל לא ברור שהוא זה שמנהל אותה.
- מסמכים שקיימים, אך מעולם לא סודרו סביב תמונה עסקית אחת.
- נציגות לראיון שנבחרה ברגע האחרון, ותיק שהוכן לפורמט אחר.
לתיאום שיחת ייעוץ בנושא E-2
אנו מתחילים מהעסק כפי שהוא היום: מבנה ההחזקות, מקור המימון, לוח הזמנים להשקה, הראיות המסחריות ואפשרות מעשית לקביעת ראיון. משרדנו עוסק בוויזות E-2 יותר מ-20 שנה, ותיקים מורכבים, לרבות תיקים שנדחו בעבר, מטופלים יחד עם צוות התיקים המורכבים שלנו בלונדון.
לתיאום ייעוץ בנושא E-2
שאלות נפוצות על ויזת E-2 לישראלים
האם אזרחי ישראל זכאים לוויזת E-2?
כן. אזרחי ישראל זכאים לכך מאז ה-1 במאי 2019, מכוח Public Law 112-130, שהחיל את מעמד E-2 על ישראל לאחר שאושרה הדדיות למשקיעים אמריקאים (רשימת מדינות האמנה של מחלקת המדינה).
לכמה זמן ניתנת ויזת E-2 לישראלים?
ל-24 חודשים, לכניסות מרובות וללא אגרת הדדיות, לפי טבלת ההדדיות של מחלקת המדינה לגבי ישראל. כל כניסה מקנה שהייה של עד שנתיים (8 C.F.R. § 214.2(e)(19)).
כמה זמן נמשך רישום החברה בתל אביב?
נכון לנובמבר 2026, השגרירות מציינת שבדיקת תיק החברה אורכת כשלושה עד ארבעה חודשים, ולאחריה ממתינים כארבעה חודשים נוספים לראיון. לוחות הזמנים זהים בבקשה ראשונה ובחידוש (דף ה-E-1/E-2 של השגרירות).
האם יש סכום השקעה מינימלי?
לא. לפי 9 FAM 402.9-6(D) אין סכום מינימלי קבוע בדולרים לצורך עמידה בדרישת ההשקעה המשמעותית לצורכי E-2. הסכום נבחן ביחס לעלות העסק הספציפי, ולכן חברת תוכנה קטנה ומפעל ייצור נבחנים באמות מידה שונות. בלשון המקור: "No set dollar figure constitutes a minimum amount of investment to be considered ’substantial’ for E-2 visa purposes."
האם אפשר להגיש כשהחברה האמריקאית עדיין לא הוקמה במלואה?
במקרים רבים כן, בתנאי שהתיק מראה יותר מרעיון: כספים שכבר הושקעו, תוכנית פעולה ברורה וצעדי השקה שנחתמו או שנמצאים בביצוע (8 C.F.R. § 214.2(e)(12), (e)(13)).
האם משנה היכן מתקיים הראיון כשהשירות בישראל מוגבל?
כן. חברות ישראליות נרשמות בשלוחה בתל אביב, וזמינות השירות שם השתנתה בעבר בהתראה קצרה. נציגות אחרת יכולה לטפל בבקשה רק אם היא מקבלת מבקשי ויזת E שהם אזרחי מדינות שלישיות, והתיק צריך להיות מותאם לפורמט שלה.
איזה חלק בתיק של מייסד ישראלי דורש בדרך כלל את עיקר העבודה?
מבנה ההחזקות ומקור הכספים. טבלאות החזקות הכוללות מניות בכורה או משקיעים מוסדיים, כספים שעברו בכמה חשבונות, אקזיטים והעברות בתוך המשפחה: כל אלה צריכים להתחבר לתמונה אחת, המגובה במסמכים.
האם בן או בת הזוג והילדים יכולים להצטרף?
כן. בן או בת זוג וילדים רווקים שטרם מלאו להם 21 יכולים לקבל מעמד נלווה E-2, ללא קשר לאזרחותם (דף ה-E-1/E-2 של השגרירות). בן משפחה שהוא אזרח מדינת אמנה אחרת כפוף לטבלת ההדדיות של אותה מדינה; על בן משפחה ממדינה שאינה מדינת אמנה חלים התנאים החלים על אזרחי ישראל (טבלת ההדדיות של מחלקת המדינה, הערה 2). מאז ה-12 בנובמבר 2021, USCIS מכיר בבני הזוג של בעלי E-2 כמורשים לעבוד מכוח מעמדם; ילדים אינם רשאים לעבוד במעמד נלווה E-2 (USCIS Policy Alert PA-2021-25). בטופס I-94 שהונפק לפני ה-30 בינואר 2022 ייתכן שחסר הסימון E-2S.
הבהרה: האמור בדף זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.